מה לעשות כשהפרטנר שלכם לא מוכן להתחייב?

אז אתם כבר יוצאים כמה חודשים, ואולי אפילו עברתם לגור יחד. שניכם מרגישים טוב בקשר, אבל הצד השני לא מוכן להתחייב. הוא/היא מרגישים שהם צריכים עוד זמן, שכדאי לנסות לראות עוד קצת איך אתם מסתדרים יחד, ובכלל בשביל מה צריך למהר.

הפעלת לחץ ברוב המקרים תגרום לפיצוץ או לריצוי (שיגרום לפיצוץ בהמשך הדרך), והתעלמות מהמצב רק תדחה את ההחלטה, ובינתיים תגרום לכם תחושת אי-נוחות. אז מה עושים?

חשוב להבין: ברוב המקרים הפחד ממחויבות נובע מתוך פחד מאובדן החופש, שמתפרש כאובדן שליטה על החיים. הפחד אינו רציונאלי, ולכן פניה אליו באופן רציונאלי תהיה כמו לדבר סינית.

אם תשאלו את הצד השני "מה הוא מצפה שיקרה בעוד זמן מה, או למה הוא מחכה בכדי לדעת שהגיע הזמן הנכון?" ברוב המקרים תקבלו תשובה לא רציונאלית בסגנון של "אני ארגיש את זה" או "כשיגיע הזמן אני אדע" או "אני מאמין שעוד קצת זמן אני ארגיש בטוח יותר…" וכו'.

התשובות האלו אינן שקר, אבל הן גם אינן כל האמת. האמת היא שהצד השני לא יודע למה הוא מחכה, ואין לו שמץ של מושג כמה זמן זה יקח.

אז מה אפשר לעשות?

חשוב שאתם, כמי שמעוניינים בקשר מחייב תהיו מוכנים ללכת עד הסוף – כלומר עד לאותה הנקודה שבה תתקבל החלטה אמיתית, וזה אומר לקבל גם אפשרות של פרידה. נכון שזה לא מה שאתם רוצים, אבל מה שאתם בטוח לא רוצים הוא להגיע לאותו המצב לאחר עוד שנה או שנתיים.

  • בשביל לחזק את הביטחון שלכם בדרך שלכם – כדאי שתשאלו את עצמכם "למה מגיע לי קשר מחייב?" – נסו לרשום לפחות 3 סיבות שונות.
  • במקביל רשמו את הפחדים שיש לכם סביב צעד כזה.

קודם כל –  התחייבו מול עצמכם להגשים את המטרה שלכם במלואה. כלומר להתחייב למטרה של קשר מחייב בזמן הקרוב, עם כל מה שזה אומר עבורכם, בין אם זה יהיה עם הפרטנר הנוכחי, או לא. ואז בצעו את השלבים הבאים:

1) כשאתם מרגישים שאתם מוכנים ללכת עד הסוף, פנו לבן- הזוג שלכם והסבירו לו איך אתם  רואים את חיי הזוגיות שלכם -למה בעצם אתם מתכוונים בפועל – האם זה לעבור לגור יחד, טקס חתונה, ילדים, וכו'.

2) שאלו אותו/אותה עד כמה גם הם מעוניינים בסופו של דבר באותם הדברים (בלי התחייבות לזמן כלשהו).

במידה והמטרות שלכן שונות מאוד אחד מהשני  – טוב שגיליתם את זה, ומומלץ שתחשבו מחדש, האם הקשר כולו מתאים לכם בזמן זה. יכול להיות שהוא התאים לכם בעבר, אבל כיום דרככם שונות.

ברוב המקרים, המטרות של שני הצדדים דומות, ובמקרה זה המשיכו לשלב הבא:

3) השאלה הבאה יכולה להיות "מה יאפשר לך להחליט, בעתיד, שהגיע הזמן להמשיך?" או במידה והצד השני טוען שהוא מחכה לתחושה מסוימת – ניתן לשאול "מה יתן לך את אותה התחושה?" ואם הגעתם למבוי סתום אפשר גם לשאול "מה עוצר אותך כיום מלהתחייב?".

עצם הצפת השאלות האלו יאפשרו לכם להבין מול מה אתם מתמודדים באמת, ויאפשרו תקשורת פתוחה יותר לגבי המצב.

4) ספרו לפרטנר שלכם על המחויבות שלכם כלפי עצמכם – על כך שאתם מחויבים להגשים את הקשר שעליו אתם חולמים בזמן הקרוב, ושהייתם שמחים אם הוא/היא יהיו בני הזוג שלכם באותו הקשר. שתפו בפחדים שיש לכם סביב החלטה כזאת, על כך שגם לכם אין מושג מה יקרה בעתיד, ולמרות זאת ברור לכם שאין דרך אחרת אלא לעשות את הצעד.

בשורה התחתונה הסבירו לפרטנר שלכם שחשוב לכם לדעת היום את המשך דרככם.

חשוב מאוד לפנות לצד השני ממקום אמפטי, ולא ממקום של כעס, או מתן אולטימאטום. תנו לצד השני את התחושה שיש לו את חופש הבחירה – אתם לא מאיימים בשום צורה שהיא, אלא פשוט רוצים לחיות את חייכם כפי שאתם בוחרים, ואתם תבינו ותקבלו כל אחת מהבחירות – גם אם הבחירה היא להפרד.

שימו לב: הסכמי ביניים וניסיונות למיניהם, לרוב לא יביאו תועלת, היות והם ישאירו את הצד שאינו מוכן להתחייב באזור הנוחות שלו – הוא עדיין לא צריך להתחייב, וסביר להניח שהוא פשוט יחכה עד הרגע האחרון, ויבקש עוד זמן, או עוד ניסוי.

ההחלטה הטובה ביותר עבורכם היא "להמשיך או לחדול". קבלו וכבדו את החלטת בן הזוג שלכם, גם אם אינה מה שקיוויתם והמשיכו הלאה.

יכול להיות שלאחר השיחה תגיעו להבנה לגבי המשך דרככם המשותפת, יכול להיות שתבינו שעד כמה שהיה לכם טוב יחד, הגיע הזמן להפרד. ויכול להיות שתפרדו ולאחר מספר ימים הצד השני ירגיש אחרת, ואתם תוכלו להחליט מחדש.

בכל מקרה  – הדבר החשוב ביותר הוא לקחת אחריות על המצב שלכם, ולא להשאר תלויים בהחלטתו של האחר.

*** בכדי לצפות בכל תכני האתר יש להרשם בטופס בצד ימין ***

רוצים לדעת עוד? לחצו כאן

אורן אביטל

אהבתם? לא אהבתם? יש לכם הערות? - אל תשכחו להגיב כאן
 

תגובות של חברים בפייסבוק:

10 תגובות ל “מה לעשות כשהפרטנר שלכם לא מוכן להתחייב?”

  1. מאת אורן אביטל:

    הי רוזי,
    זוגיות היא עניין של בחירה ולא של מוכנות או של זמן
    אם חשוב לך להיות בזוגיות כפי שאת רואה אותה – כדאי שתבהירי את זה לבן הזוג שלך – לא כאולטימטום, אלא פשוט כבחירה שלך לחיות את חייך.
    אם אתם לא רואים את הקשר שלכם בצורה דומה – הבחירה שלך היא לקבל את המצב הקיים כפי שהוא או להמשיך הלאה ולמצוא פרטנר שרוצה את אותו סוג הקשר שאת רוצה.

  2. מאת רוזי:

    אני בת 45 גרושה ומחפשת קשר רציני. הכרתי גרוש כבר 5 שנים הוא בן 48. אני מרגישה שכבר אהבת אותו, אבל הוא אומר שעדיין לא מוכן לזוגיות ואני ממש מבולבלת. אנחנו נפגשים רק לסקס ופעם בשבוע רק כשמסתדר לנו. אני מרגישה שהוא מרגיש נעים וטוב לו איתי. אבל מה אני אמורה לעשות כדי שהוא יהיה יותר מחייב. תודה

  3. מאת אורן:

    הי ANNY
    באופן כללי – מה שהצד השני חש אינו בשליטתנו (וחשוב לקבל את זה). מה שכן אפשר לעשות הוא לברר מה החלק שלך בתחושות האלו – למשל האם הוא חש אי נעימות בגלל משהו שקשור אליך או לא. כמובן שאם הוא אינו משתף פעולה, חשוב לכבד את המקום שלו ולא ללחוץ, אלא מקסימום לשקף את התחושות שלך – למשל "אני מרגישה שאתה לא נינוח כרגע…"

  4. מאת Anny:

    שלום רב אורן:
    נהנתי לקרוא את תחילת הספר שלך,דבר שהקנה לי מחשבה עמוקה בנושא.
    שאלתי :איך אפשר למנוע אי-נעימות, או אי-נוחות כשהצד השני חש…והוא מתכחש לזה..

  5. מאת אורן:

    הי איריס,
    חשוב לאמר את האמת, ויחד עם זה כדאי להיות רגישים למה הצד השני מסוגל להכיל, ומתי.
    אם מדובר במשהו בולט, או שרלוונטי ממש לתחילת הקשר – אז נכון להגיד את זה מההתחלה (אולי אפילו לפני הפגישה הראשונה),
    אבל ביתר המצבים יותר נכון לספר דבר כזה לאחר שנוצר חיבור ויש אינטימיות רגשית, ואז יש סיכוי טוב שהמידע הזה פחות ירתיע.

  6. מאת איריס:

    אורן שלום
    אני בת 55 ויש בעיה לי בעיה רפואית .נראה לי שאני צריכה לספר עליה
    ממש בפגישה השנייה .
    מצד אחד זה עלול להרתיע ומצד שני אני אומרת אמת
    מה דעתך ?

  7. מאת אורן:

    הי ריטה,
    אין ביטוח למערכות יחסים (כמה שידוע לי… :)
    האקסית שלו פחות צריכה לעניין אותך – יותר חשוב מה הוא מרגיש כלפיך ואת כלפיו.
    אם את מרגישה שהקשר אם האקסית מפריע לך – דברי איתו על זה.
    זה די טבעי שיהיו לו רגשות כלפיה וזה בסדר ולא צריך להפריע, כל עוד הוא בוחר להיות איתך.
    המלצה שלי – פשוט ודאי איתו שהוא אכן בוחר להיות איתך, וויתר על קשר רומנטי עם האקסית.

  8. מאת ריטה:

    אורן שלום
    הכרתי בחור מקסים, שזה הטיפוס שאני מחפשת,
    התוודה בפני שכואב פרידה מקשר קודם
    שהסתיים לפני חצי שנה
    הפרטנרית-עדיין שולחת לו אותות חיבה(למרות שהיא כבר עמוק בקשר אחר)
    הבנתי שהוא היה איתה 3 שנים on/of
    שבמהלכן הוא נישאר קשור אליה
    והיא דלגה בקלילות למערכות יחסים רציניות אחרות וחלילה איליו,
    שאלתי-האם אני נכנסת לקשר חולה ושומר נפשו ירחק?
    שאוטוטו הופתע מחזרתה הפתאומית לחיו,

  9. מאת אורן:

    אין כל צורך להסביר רגשות. אפשר פשוט להביע מה את מרגישה (פיזית) ברגע מסוים, ואפשר גם לדבר על המחשבות שרצות לך בראש.
    את יכולה למשל לספר על הקושי שלך להביע רגשות בהתחלת קשר – זה יכול להיות נושא טוב לשיחה…

  10. מאת מרים:

    רציתי לישעול אותך אני בת 49 גרושה. מאוד קשה לי להסביר את רגשות שלי עם אדם שיושב מולי. כיאלו אין מה להגיד לו. וזה גורם לי להרחיק את כל אדם ממני. ואני חוזרת על אותם טעיות כל הזמן. ועם אין מלים זה גורם ל התקרבות פיזית. ואין המשך אר-כך. ואני מאוד סובלת מזה.

השאירו תגובה